חרדה כללית (GAD)

טיפול התנהגותי קוגניטיבי בחרדה כללית: (GAD)

המנגנונים הקוגניטיביים, הרגשיים , והתנהגותיים המאפיינים חרדה כללית מתמקדים בשני נושאים עיקריים:

1. בדרך בה תופסים בעלי הפרעת חרדה כללית מצבי אי וודאות עתידיים

 2. בתפקידן של דאגנות ושל אסטרטגיות אחרות בהתמודדות מול מצבי אי וודאות. 

 

אי – ודאות כגורם של איום:

 בעלי הפרעת חרדה כללית תופסים מצבי אי – ודאות כמצבים מאיימים. הם נוטים לדמיין קטסטרופות ואינם סובלניים כלפי מצבי אי הוודאות, תהיה אשר תהיה ההסתברות לאפשרות שיקרה משהו רע ("אני יודע שהסיכוי שלא יהיו לי חסכונות לפנסיה היא אחד למיליון, אבל עצם העובדה שיש אפשרות כזאת לא נותנת לי מנוח"). לחוסר הסובלנות כלפי אי הוודאות יש תרומה גדולה בהתפתחות ההפרעה ובשימורה והיא מבדילה בין בעלי הפרעת חרדה כללית לאנשים שסובלים מהפרעות חרדה אחרות. מאחר שמצבי אי – ודאות כה שכיחים בחיינו, בגלל הנטייה להקצין אותם ועקב הקושי לקבל אי – ודאות, האדם חי בחשש תמידי (" כל רגע עלול לקרות משהו רע") ונוצר אצלו מצב של חרדה כרונית, המניע אותו לנקוט אסטרטגיות התמודדות למיניהן. 

דאגנות ואסטרטגיות התמודדות אחרות:

דאגנות היא מנגנון ההתמודדות המרכזי עם העולם הלא ודאי המאיים . בעלי חרדה כללית מאמינים שעצם הדאגנות מסייעת להם במניעת דברים שליליים שעלולים לקרות ושבזכותה יקרו דברים טובים. הם מייחסים לדאגנות יתר תוצאות רצויות (בגלל שאני כול הזמן דואג אנשים יעריכו אותי כאדם אחראי") ומניעת תוצאות שליליות ( "בגלל שאני דואג יקרו פחות אסונות מאשר לאנשים אחרים").

אסטרטגיה נוספת בה משתמשים בעלי הפרעה כללית היא הניסיון להדחיק את הדאגות או להחליפן במחשבות חיוביות, או ניטרליות והסחה. הם מאמינים שאסטרטגיות אלו עוזרות להם להימנע מעוררות רגשית וגופנית לא נעימה או לשלוט על הדאגה. לעתים אסטרטגיות אלו מסייעות לאדם להימנע לזמן מה מדאגנות ומעוררות רגשית או להפחית את עצמתה אך עלולות  גם לתרום לשימור הבעיה מכיוון  שהן מפריעות לתהליך העיבוד הרגשי וללמידה על כך שהדאגנות והעוררות הרגשית אינן מסוכנות.

 

אסטרטגיות התמודדות התנהגותיות:

 חוקרים זיהו שני סוגים – התקרבות והימנעות. אסטרטגיה של התקרבות כוללת התנהגויות כמו חיפוש אישורים, בדיקות מרובות, חיפוש מידע ונטילת אחריות מוגזמת לביצוע מטלות. אסטרטגיות של הימנעות כוללות בעיקר הימנעויות התנהגותיות ממצבי אי – ודאות ( לדוגמה, לא לאפשר לבת ללכת לבית של חברה). אסטרטגיות אלו תורמות לשימור הבעיה בכך שהן מונעות מהאדם ללמוד שמצבי אי – ודאות אינם מסוכנים. 

  • מניעת הישנות – המטרה במניעת הישנות היא לנסות ולשמר את ההישגים הטיפוליים. המטפל מעודד את המטופל להמשיך ולהשתמש בכלים שרכש באופן עצמאי. בצד זה, חשוב להכין את המטופל לאפשרות שעלולות להופיע מעידות זמניות של עלייה ברמת הדאגנות ובתסמיני החרדה ולהדגיש בפניו שברשותו כעת, כלים אפקטיביים ויעילים כדי למנוע מהמעידה הזמנית להפוך לנסיגה מלאה, כלומר להדגיש את מסוגלותו.

לסיום, יומלץ בפני המטופל לקבוע לפחות פגישת "חיזוק " אחת , חודש עד שלושה חודשים מסיום הטיפול. 

אפשר וניתן לטפל הפרעת חרדה כוללנית! השיטה ההתנהגותית קוגניטיבית מציעה דרך טיפולית מוכחת ומבוססת מחקרית.

מרכיבי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בטיפול

  • פסיכו- הדרכה – המטרה העיקרית בשלב זה היא הצגת ההמשגה הקוגניטיבית – התנהגותית, הרציונל הטיפולי והתוכנית הטיפולית. המטפל והמטופל מגיעים להמשגה משותפת בעזרת המידע שנאסף בהערכה שלפני הטיפול. בנוסף, מדגיש המטפל את הצורך בשיתוף פעולה בטיפול מסוג זה ואת חשיבות של התרגול בין פגישה לפגישה כתורם ומגביר מוטיבציה.
  • הבנייה קוגניטיבית – מובהר למטופל הרציונל להבניה קוגניטיבית : הוא נשאל אם לדעתו למחשבות ולאמונות של אדם יש השפעה על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות שלו. מתפתח דיאלוג , ובו מובהר הקשר החזק בין דרכי חשיבה ותגובות רגשיות והתנהגותיות. אחרי שלמטופל יש תמונה כללית על הבנייה קוגניטיבית , המטפל מתחיל בזיהוי וטיפול בדפוסים עיקריים של מחשבות מזיקות ובלתי – מסתגלות האופייניים למטופל (כמו : נטייה להקצין עד כדי קטסטרופה, חוסר סבלנות כלפי אי – ודאות, אמונות לגבי דאגנות, אסטרטגיות התמודדות ועוד
  • חשיפה – בהנחה שההבניה הקוגניטיבית הצליחה לערער את דפוסי החשיבה האופייניים , יש כעת למטופל מוכנות גבוה יותר " לסבול" מצבי אי ודאות . בשלב זה יתחיל המטופל להיחשף באופן  ובקצב הדרגתי (שיקבע על ידו,) למצבים מחוללי חרדה. החשיפה תהייה גם במציאות וגם בדמיון.

ליצירת קשר וקביעת פגישה

קליניקה פרטית, יעקב מרידור 17 – תל אביב יפו | 050-6531647